רִבִּי חִייָה בַּר ווָה שְׁלַח מִיזְבּוֹן לֵיהּ סַנְדָּל מִן יְרִידָה דּצוֹר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְאַתְּ מִלּוֹקְחֵי יְרִיד. אָמַר לֵיהּ. וְאַתְּ לֹא לָקַחְתָּ קְלוֹסְקִין מִיָּמֶיךָ. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ דָבָר שֶׁהוּא חַיֵּי נֶפֶשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. לֵית אַתְּ בְּדִיק לֵיהּ אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אִין. יְהַב תַּרְתֵּין לִיטְרִין דְּפִיְלְפְּלִין לְאיסקרנדה. עָאַל וְאַשְׁכַּח כְּתִיב תַּמָּן. אֲנָא דִּיֹּקְלֶטִיָנוּס מַלְכָּא שְׁכָנִית אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר לְגַדְיָה דְאֶרַקְלִיֻּס אָחִי תְּמַנְיָא יוֹמִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. יְרִיד עֲזָה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. הָלַכְתָּ לְצוֹר מִיָּמֶיךָ וְרָאִיתָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוּתָפִין בִּקְדֵירָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִיעֵר הַגּוֹי בִקְדֵירָה. וְקַשְׁיָא. הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֶלָּא בְגִין דְּלֵית רִבִּי חֲנִינָה אֲמַר מִילָּה דְּלָא שְׁמָעָהּ מִיּוֹמוֹי בְּגִין כֵּן הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֲתַא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא כְגוֹן יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְתַנֵּי כֵן. ג' יְרִידִין הֵן. יְרִיד עֲזָה יְרִיד עַכֹּו יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְהַמְחוּוָּר שֶׁבְּכֻלָּן יְרִיד בּוֹטְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה. ששופתין שתי קדירות שלהן סמוכין זה לזה בכירה אחת ואינו חושש הישראל שמא ניער הנכרי בקדירה שלו ותאסר משום בישולי נכרים:
וקשיא. הש''ס הוא דמתמה מה זה שהשיב לו הוא שואל לו זה יריד עזה מהו דניחוש בה משום ע''ז והוא משיב לו זה וענין אחר הוא:
אלא בגין וכו'. לפי שדרכו של ר' חנינא הוא שאינו אומר דבר שלא שמע מרבו לפיכך דחה אותו בתשובה של דחיה וענין אחר:
בוטנה. שם מקום:
ותני כן וכו'. דקאמר והמחוור שבכולן כלומר מה שהוא מחוור וברור לנו שאסור הוא יריד בוטנה ששם הוא ודאי לשם ע''ז:
עאל. ר' שמעון בן יוחנן בעצמו לצור ולבדוק אחר זה ומצא כתו' שם לזכרון כדברים האלו:
שכנית. קבעתי לשכון בה היריד הזה שמנה ימים למזל ארקליס אחי שיעבדו למזל הזה וראה שעבודת עכו''ם היא:
ואת מלוקחי יריד. והלא אסור ליקח משוק של ע''ז ביריד:
ואתה לא לקחת קלוסקין מימיך. על היריד:
שאני היא. גלוסקין דאמר רב יוחנן לא אסרו חכמים מלקנות מהם ביריד דבר שהוא חיי נפש:
לית את בדיק ליה. אם אין אתה יודע מן היריד הזה של צור מהו אם יש בו חשש משום ע''ז:
א''ל אין יהב תרתין ליטרין לפילפלין לאיסקרנדא. דרך שחוק השיב לו אם תתן ב' ליטרות פילפלין לתוך התיבה שלי אז אומר לך ודוגמא דאמרינן בש''ס דילן לכי תיכל כורא דמילחא. איסקרנדא כמו איסקודלא בלשון המשנה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אֲסוּרָה. רַב חִסְדָּא בָעֵי. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ לֹא אָֽסְרָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. דִּילְמָא בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. 5a אֲתַא רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לַעֲשׂוֹת חֲבִילָה בִירִיד. וְתַנֵּי כֵן. לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ בְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְחַשֵּׁב. מְצָאוֹ לְפִי דַרְכּוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּכוֹבֶד רֹאשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
החליף בהמה בע''ז אסורה. קס''ד דה''ק נכרי שהחליף בהמה בע''ז הבהמה אסורה לישראל לעולם והיינו דבעי עלה רב חסדא:
אלו השתחוה. לה הנכרי לבהמה ועשאה ע''ז לא אסרה לישראל דהיכן מצינו דנאסרה הבהמה להדיוט מחמת נעבד דלא אסרה תורה נעבד אלא לקרבן ואת אמרת מפני שהחליף הבהמה בע''ז אסרה בתמיה:
דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. כלומר דלא אמרה ר' יוחנן אלא לענין איסור משא ומתן ביום אידם דאסור לקנות ביריד בשוק של עכו''ם דחיישינן שאלו החליפן בע''ז קודם ליריד ולא לענין שתאסר הבהמה לעולם על הישראל הוא דאמרה:
אתא ר' זעירא וכו'. וקאמר בהדיא בשם ר' אבהו אמר רבי יוחנן דבפרקמטיא שמביאין על היריד הוא דאיתמר ולענין איסור משא ומתן לכתחילה על היריד הוא דקאי:
אסור לעשות חבילה ביריד. כלומר לא יעשו חבורה של אנשים ללכת ביחד שמא ימצא נכרי פוגע בהן וישאלו בשלומו ואסור לשאול בשלומו ביום אידו בפני רבים:
מצאו לפי דרכו. מצאו אחד הולך לפי דרכו בשוק שואל בשלומו בכובד ראש ובשפה רפה:
ותני כן. בתוספתא פ''ק לא ישא ויתן אדם עם הנכרי ביום אידו ולא יקל עמו את ראשו ולא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. במקום שחשיבות הוא לו כגון בשוק בפני רבים:
מָהוּ לֵילֵךְ לָשָׁם. אִם הָיָה אַכְסְנַאי אָסוּר. בֶּן עִיר מוּתָּר. שְׁייָרָה מוּתָּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁייָרָה לֵילֵךְ בְּכָל מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו לילך לשם. פיסקא דמתני' היא דקתני מהו לילך לשם וכו' אסור וקאמר הש''ם דוקא אם היה אכסנאי אסור לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לה לפי שנראה כהולך לעובדה אבל בן עיר מאותה העיר והיה חוץ לעיר והולך לביתו מותר לילך אפי' אם הדרך מיוחדת לה שיודעין שחוזר למקומו הוא:
שיירה מותר. לעולם לילך לשם שכן דרך השיירה לילך ממקום למקום וליכא חשדא:
בְּמַה מְעוּטָּרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּהֲדַס. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּשְׁאָר כָּל הְמִּינִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא הַתּוֹסֶפֶת. הֵיךְ עֲבִיד. הָיָה לָמוּד לְהוֹצִיא ה' קוּפּוֹת וְהוֹצִיא עֶשֶׂר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם עִיטּוּר. אָסוּר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם פְּרַקְסִים מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
בהדס. מעוטרות ואסור משום תקרובות ע''ז לפי שדרך לשוטחן לפני הע''ז לריח ומתהני מריחא דע''ז:
במה מעוטרות. חניות המעוטרות דתנינן במתני' במה הן מעוטרות ומה הוא חשש האיסור:
בשאר כל המינין. לאו דוקא בהדס אלא אפי' בשאר כל המינין שאין בהן ריח דלאו משום תקרובת ע''ז נגעו בה אלא דטעמא מה שהוא מעוטר הוא סימן שהוא ע''ז:
על דעתיה דר' יוחנן. דאמר משום ריח ותקרובת ע''ז הכל אסור כל מה שהוא מעוטר בהדס ואפי' כמה דחיישינן שעשאום בתחלה תקרובת לפני הע''ז ואח''כ שמו אותם בחנות:
על דעתיה דריש לקיש. דלאו משום תקרובת הוא אלא דמה שמוסיפין לעטר החנות במיני פירות וכיוצא בהן הוא השייך לע''ז א''כ אינו אסור אלא התוספת שהוא משום העיטור כדמפרש ואזיל:
היך עבידא היה למוד להוציא ה' קופות. חוץ לחנות כדי לעטר לשם ע''ז והוציא עשר:
אין תימר משום עיטור אסור. כלומר אלו החמש קופות הראשונות שמדרך הוא בכך להוציא חוץ לחנות ולעטרו סביב הן הוא דאסורין דזה שייך לע''ז:
אין תימר משום פרקסים מותר. כלומר אבל באלו חמש קופות היתירות שאין דרכן להוציא לחוץ לחנות כל כך ולא שייך למימר בהו משום עיטור ולא הוציאן אלא לפרקוס ולנוי בעלמא מותר. פרקסי' כמו אין מפרקסין את האדם וכו' בסוף פרק הזהב:
משנה: 5b אֵילּוּ דְבָרִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם אִיצְטְרִיבִּילִין וּבְנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וּלְבוֹנָה וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. בִּזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ קוֹטֵעַ אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִיקַלִבִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃
Pnei Moshe (non traduit)
ופירושן אסור. אם פירש דלע''ז בעי להו ומהו דתימא האי גברא לאו לע''ז בעי להו והא דקאמר הכי סבר כי היכי דהוא אביק בע''ז כ''ע אביקי ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ''ל:
מתני' איצטרובילן. פירא דארזא:
ובנות שוח. מין ממיני תאנים הגדולים ולבנים:
בפטוטרותיהן. בעוקצים שלו שהם נתלין בו דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע''ז:
מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח נכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל אחריני לאו לע''ז בעי להו:
דקל טב. פירות דקל משובח שרגילין להקריב מהן לעכו''ם:
וחצד. ובנוסחת הבבלי חצב. קנים שעושין מהן הצוקר א''נ מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ:
וניקלביס. מין עשב משובח מאד:
הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים אֲסוּרִין. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וְהָאִיצְטְרוֹבְלִין בִּמְטוּטָלוֹתֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בפטוטרותיהן וכן איצטרובילין במטוטלותיהן בעוקצין שלהן:
וּלְבוֹנָה. תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה חֲבִילָה מוּתָּר. וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אָמַר. חֲבִילָה שֶׁל לְבוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין. אִם הָיָה כוֹמָר אָסוּר. רוֹפֵא מוּתָּר. תַּגָּר מוּתָּר. תַּגָּר חָשׁוּד אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
תגר חשוד. שהוא מוכר להקטיר לעכו''ם אסור:
תגר אם היה תגר מותר למכור לו הרבה ואין חוששין שהוא ימכור לנכרים אחרים להקטיר לע''ז:
תני. בתוספתא פ''ק:
אם היתה חבילה. הרבה לבונה ביחד מותר לו למכור דמסתמא לסחורה קא מכוין:
אין פחות מחמשה מנין. ובתוספ' גריס שלשה מנין:
אם היה כומר אסור. דלמיקטר לע''ז הוא וקונה הרבה לכמה פעמים:
רופא. אם היה רופא מותר דמסתמא לרפואה זבין:
אֲנָן תְּנָן. תַּרְנְגוֹל לָבָן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. תַּרְנְגוֹל סְתָם. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. וּמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתִין. אִילּוּ תַנִּינָן וְלֹא תַנֵּי רִבִּי חִייָה הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל לָבָן. אֲבָל תַּרְנְגוֹל סְתָם אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלֹא תַנִּינָן אֲנָן הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל סְתָם. הָא תַרְנְגוֹל לָבָן אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִין וְצוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תַּרְנְגוֹל לִמְכּוֹר. מוֹכֵר לוֹ תַרְנְגוֹל לָבָן. תַּרִנְגוֹל לָבָן לִמְכּוֹר. נֵימַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר. בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין מוּתָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. רָאָה תַרְנְגוֹלִין רוֹעִין בָּאַשְׁפָּה וְתַרְנְגוֹל לָבָן בֵּינֵיהֶן וְאָמַר. שֶׁלְּמִי. כְּמִי שֶׁסִּייֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא תרנגול סתם. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם דהכי משמע מהאי בד''א דמפרש ר' יהודה בברייתא אבל אם אמר לו מכור לי תרנגול לבן מכיון שהזכיר בפירוש לבן אפי' בין התרנגולים אסור לו למכור דמסתמא דעתיה לע''ז קמ''ל במתני' דקתני תרנגול לבן אסור ומשמע דא''ל מכור לי תרנגול לבן כדאמרן ואפ''ה דוקא בינו לבין עצמו אסור אבל בין התרנגולין מותר כדמסיים ר' יהודה עלה דר' יהודה לא פליג את''ק אלא מפרש דבריו הוא:
הוינן אמרין. דלא אמר ר' חייא דמותר למכור תרנגול לבן בין התרנגולין:
או אילו. ואי אשמועינן ר''ח בבריית' ולא הוה תנינן במתני' דמוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין:
הוי צורכה למתניתא דר' חייה. הלכך איצטריך ר''ח להשמיענו בבריית' דאפי' א''ל מכור לי תרנגול סתם אינו מותר למכור לו תרנגול לבן כ''א בין התרנגולין דוקא:
אבל תרנגול סתם. אם א''ל מכור לי תרנגול סתם אפי' בינו לבין עצמו מותר לו למכור תרנגול לבן:
אלא תרנגול לבן. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול לבן:
אילו תנינן. במתני' ולא אשמועינן ר''ח בברייתא ה''א דלא אמרן הא דלא התירו למכור אלא בין התרנגולין דוקא אבל לא בפני עצמו:
תני ר' חייה תרנגול סתם. ור' חייה בתוספתא תני אפי' אומר לו תן לי תרנגול סתם אסור למכור לו תרנגול לבן דתני התם בסוף פ''ק מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין א''ר יהודה בד''א בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה''ז מותר אלמא דאפי' אומר לו תרנגול סתם אסור למכור לו מפני עצמו. ומפרש הש''ס דלא פליג ר' חייה אמתני' אלא מאי דסתים לה תנא דמתני' גילה לן ר''ח בבריי' ותרוייהו צריכי כדמסיק ואזיל:
אנן תנן. במתניתן תרנגול לבן אסור. דמשמע אם הוא מבקש ממנו תרנגול לבן הוא דאסור אבל אם ביקש ממנו תרנגול סתם מותר למכור לו אפי' תרנגול לבן דמסתמא לאו דעתיה לעכו''ם לפי שהן מקריבין תרנגול לבן והוא אמר תרנגול סתם:
הוי צורכה וכו'. הלכך איצטריך למיתני במתני' וברייתא ולא פליגי אהדדי:
אמר ר' בון בר חייה וכו'. רבי בון פליג על הא דאמרן דר' חייה גילה בבריי' מה דסתים התנא במתני' וס''ל דפליגי ברייתא ומתני' ודייק לה ממתני':
תרנגול למכור. אם אומר הנכרי למי תרנגול למכור ולא הזכיר לבן מוכר לו תרנגול לבן דבמתני' דוקא קתני תרנגול לבן אסור והיינו בשא''ל מכור לי תרנגול לבן:
תרנגול לבן למכור נימר וכו'. והא נמי פשיטא לן כשאומר תרנגול לבן למכור למי דאם הוא בינו לבין עצמו אסור ואם בין התרנגולין מותר כדשמעינן ממתניתין:
בעי. מיהו הא קמיבעיא לן ראה תרנגולין רועין באשפה ולבן ביניהן ואמר אלו של מי ואם למכור הן מהו:
כמי שסיים. אי אמרינן דהואיל וראה הלבן עמהן הוי כמי שסיים הלבן למי ואינו מותר למכור אלא בין התרנגולין או לא מכיון דלא סיים בפירוש למי הלבן:
הָיָה חָסֵר. קִרְייָא אָמַר. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה. וְכִֽי תַגִּישׁוּן עִוֵּ֤ר לִזְבּוֹחַ אֵ֣ין רָ֔ע. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
היה חסר. משום דקתני במתני' בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכו' ובעי אם היה חסר מאליו מי אמרינן דחסר כה''ג שנולד כך מקריבין אותו לע''ז או לא:
קרייא אמר. ופשיט לה דמקרא יש ללמוד דחסר כי האי מקריבין לעכו''ם דכתיב וכי תגישון עור לזבוח. אתם אומרים אין רע לפי שמורגלים אתם לזבוח כאלה לעכו''ם הדא אמרה וכו':
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִקַלִבִיס אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃ רִבִּי חָמָא בַּר עוקְבָּה אָמַר. קַרְיוֹטָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. מִין הוּא וּשְׁמוֹ חַצְדָּא. עָבַר וּמָכַר. ייָבֹה כַּיי דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עָבַר וּבָנָה מוּתָּר. וָכָא עָבַר וּמָכַר מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
קוריוטה. לפרש נקליבס וכך שמו:
מין הוא. חצד דקתני מין עשב הוא ושמו חצדא:
עבר ומכר. אלו דתנן במתני' אם מותר להנות בדמיהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source